הבחירות שלנו של לראות את עצמנו, הן לצערי לרוב, באור שלילי,- מה אני לא?
ואם אני אעיז ואראה מה אני כן? השמיים יפלו עלי? לא נראה לי,
רב היחס לעצמי נובע מהשוואה,
אני לא יכולה להיות יפה כי היא יפה יותר,
אני לא יכולה להיות טובה כי לפעמים אני רעה,
אני לא יכולה להיות נדיבה כי לפעמים אני גם קמצנית וכו'...
ואם אני לא רוצה שידעו מה אני לא, אז אני גם לא יכולה לגלות מה אני כן,
שלא יגלו עלי, או יותר מזה זה שאני לא אגלה על עצמי...
חוץ מזה שכבר דורי דורות שמלמדים אותנו לא לחשוב את עצמנו שלא נתאכזב,
להקטין את עצמנו שלא נתפוס מקום, לצמצם את עצמנו שלא יפגעו בנו,
אנחנו מפחדות מהדרה, מהדתה, משנאת נשים,
אבל לצערי הם רק משקפים לנו את מה שאנחנו עושות כל כך טוב בעצמנו, לעצמנו,
לשנוא את עצמנו, לרדת על עצמנו ולהקטין את עצמנו,
ואני רוצה להוציא צו קריאה של "מספיק"!!!
מספיק עם ההשוואות, מספיק עם השליליות, מספיק עם להקטין את עצמי!
רוצה ליצור תנועה חדשה, תנועה של מרוצות, תנועה של מבט חיובי עלי, ככה מבפנים,
לא מתוך יהירות שבאה לחפות על הרגשה של קטנות, אלא מתוך הסתכלות בגובה העייניים,
תנועה של פירגון עצמי, כמו שאני מפרגנת לחברות שלי, כך לפרגן גם לעצמי,
להבין שיש בי גם וגם, אני גם יפה וגם מכוערת וגם טובה וגם רעה וגם חכמה וגם טיפשה ,
ואם אני אבין שזה בסדר, כי בעצם אנחנו יצורים של גם וגם, כולנו,
ואפסיק לקטלג את זה בתור נכון ולא נכון אלא פשוט אראה את זה כמו שזה,
שזה פשוט שני צדדים של אותו הדבר, זה לא טוב וזה לא לא טוב, זה פשוט זה, בלי הזדהות,
ואז אולי אם ארשה לעצמי להיות קמצנית, אוכל להרשות לעצמי גם להיות נדיבה,
ואם ארשה לעצמי להיות לא נחמדה אז אוכל להרשות לעצמי להגיד שאני נחמדה,
כי אני גם וגם, נהדרת ואיומה באותה נשימה, ובסה"כ אני יופי, אבל ממש!
ואם רק אפסיק להשוות אותי לאחרים, אגלה שבעולם שלי אני יפיפיה, מוכשרת, יצירתית וניפלאה,
כי כולנו באמת כאלה, מוצלחות, יפות מבפנים ומבחוץ, וטובות, ממש טובות,
וכשאנחנו מפסיקות להשוות את עצמנו לאחרות, אנחנו יכולות גם לראות את זה,
ומתחילות לקחת אחריות על מערכת היחסים שלנו עם עצמנו ועל איך שאנחנו משייטות בעולם,
אז אני מזמינה אותך למצוא שלושה דברים שאת גם וגם ולשתף אותי בהם.
